Lcud

הפרק הראשון בסדרה של קריית שמונה"החזרה הביתה" מביא את קולם של צעירים רבים שגדלו באזור ולאחר עשור שבו יצאו, למדו, התפתחו ועבדו במרכז הארץ, החליטו לחזור הביתה לקריית שמונה כדי לחולל בה שינוי. הם מתארים את הקשיים והמצב שבו הייתה העיר, את הצורך להבין לעומק את העיר בכדי באמת להשפיע ומה גילו כאשר נכנסו לעמדות המפתח בעירייה.

הפרק הרביעי בסדרה מציג את תעשיית הפודטק מדוע היא כל כך חדשנית ומרגשת ולמה צמחה דווקא בגליל המזרחי בחיבור שבין המחקר, התעשייה והצרכנים. ד"ר אופיר בנימין מאוניברסיטת תל חי ודוד זיגדון ממכון מיגל מדברים על מזון העתיד, כיצד תעשיית המזון משתנה וכיצד המחקר כיום מקדם את התחום הזה. בנוסף הם מסבירים על הייחודיות הטופוגרפית של האזור שמסייעת לקדם מחקרים להתאמת המזון והחקלאות לשינוי האקלים. נועם אוזרד מעיריית קרית שמונה מסבירה איך חזון הפודטק מתחבר גם לפיתוח התיירות בעיר  וניסן זאבי מקרן JVP מתמקד בחיבור שבין תעשיית הפודטק לחינוך לחדשנות בעיר. הסדרה מסתיימת עם הדימוי של העיר בעוד עשור ורשימת הצלחות חלקית בדרך אליו.

יובל | מאזרחות גלובלית למדינת הלאום by אורבנולוגיה LCUD

יוכי |בחיפוש אחר קורת גג by אורבנולוגיה LCUD

רות | מהמשרד אל הבית by אורבנולוגיה LCUD

מעיין | תור הזהב של הפרירפריה by אורבנולוגיה LCUD

אור | משבר החיים בעיר by אורבנולוגיה LCUD

שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. בפרק זה ידונו הדוברים בהתפתחות של שדרות רוטשילד והצלחתה של תכנית ההתחדשות העירונית ברובע לב העיר

שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. והפעם דיון בהיסטוריה של כיכר אתרים

שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. והפעם דיון בהתחדשות אזור מנשייה

בפרק 'הדרך לעזה' משוחחים פרופ' יוברט לו יון ופרופ' טלי חתוקה, מתכננים עירוניים ואדריכלים על החידה שהיא עזה. האם אנחנו יכולים לדמין את עזה? לשרטט את עזה? כיצד הפכה לנעלם בתודעה הישראלית ובתכנון הישראלי? הרשימות להלן הן שיחה בהמשכים, שמבקשת לעודד המשגה חדשה ביחס לעזה, כאמצעי ראשוני לחשיבה אחרת, ותודעה חדשה על השכנים שלנו מעבר לגדר, קרובים, רחוקים.

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה טוענת ד"ר טליה מרגלית שצריך לגבש קריטריונים להערכת תכנית שיחזירו את הכוח למתכנן העירוני ויהפכו את תהליך אישור או דחיית תכנית לשקוף ואיכותי

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה טוענת נטע זיו שיש לפתח מנגנונים רגולטוריים שיעזרו ליצור התחדשות עירונית עם חלוקה הוגנת יותר

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה מסביר פרופ' ארז צפדיה את הזיקה בין התחדשות עירונית לעקירה וזהות

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר הזה טוען פרופ' ארז צפדיה שיש לעבור להתחדשות עירונית מותאמת מקום

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה טוענת ד"ר רווית חננאל שיש לשנות את נקודת המוצא בתכנון והבנת תהליכי התחדשות עירונית

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה טוענת פרופ' טלי חתוקה שהתחדשות עירוניות איננה יכולה לעסוק במגורים בלבד אלא יש לחשוב על חידוש כלל זירות החיים

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת בקצרצר זה מתמקדת פרופ' נורית אלפסי בצורך לעבור מתכנון לא אדפטיבי לתכנון אדפטיבי

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחר. בקצרצר זה מסבירה פרופ' נורית אלפסי את הצורך לעבור מחשיבה על כמות לחשיבה על איכות התכנון בהתחדשות עירונית

המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר הוא "בהישג יד" והיכן ניתן לבנות יחידות דב"י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה- בחזון, בקריטריונים ובמגוון. בפרק השלישי | מגוון - נדון בחשיבות של מגוון (אנושי, מעמדי ותרבותי) לקיומן ותפקודן של ערים.